ביקורת ביהמ"ש לתעבורה בירושלים על הטלת עונשים ע"י "שפיטה בהיעדר"

הרקע להחלטה

כדי להסביר את החלטתי, מן הראוי להבהיר כיצד הגענו (לצערנו) עד הלום.  ישנה תופעה חוזרת ונשנית של נהגים המתחמקים מאימת הדין.  אלו בעיקר נהגים שעברו עברות חמורות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברישיון נהיגה שפג תוקפו, נהיגה בזמן שכרות, ועבירות מסוג זה.  הללו לא מעוניינים להגיע לבית המשפט ולכן אינם מופיעים.

עונשים המוטלים עליהם על ידי שפיטה בהיעדר אינם רלוונטיים.  אין טעם לשפוט נהג על נהיגה בזמן פסילה ו/או ללא רישיון נהיגה לפסילה.  ממילא הוא נוהג תוך התעלמות וזלזול בחוק, וקנסות אין הוא נוהג לשלם מלכתחילה.  יוצא מכך שעונש המוטל בהיעדר על עבירות מעין אלו איננו אלא פגיעה בחוק ובציבור.

אלא שלמרות שהדברים ברורים וידועים, ובית המשפט התריע עליהם פעמים רבות, נוהגת המשטרה להתעלם מכך.  נהגים הנתפסים בעבירות חמורות משוחררים ללא ערב, ללא הפקדה, ללא הבאה מיידית לפני שופט, ופעמים רבות גם עם כתובת בלתי ברורה וללא כל פרטים.  בעבירות מסוג זה ידוע וברור מראש שהנאשם לא יגיע לבית המשפט  וכשמגיע התיק לבית המשפט, הנאשם איננו מופיע.

ניסיון בית משפט זה מלמד שאין כל טעם בצווי ההבאה.  צווי ההבאה לא מבוצעים כלל שכן הכתובות אינן שלמות ומעודכנות.  יתירה מזו, לצערי ברוב המקרים הרי תחנות המשטרה אינן טורחות אפילו להחזיר את הצו ולדווח על אי ביצועו.

במקרים כאלו מבקשים התובעים כי הנאשמים יישפטו בהיעדר.  אינני יכול לקבל זאת.  מדובר בעבירות חמורות שהעונש ההולם אותם הוא מאסר בפועל ולא עונש אחר.  אלא שמאסר ניתן להטיל רק בפני הנאשם ולא בהיעדר.  כפי שהסברנו, איזה טעם יש לפסול בהיעדר נהג הנוהג ממילא בפסילה?  לפסול נהג ללא רישיון שלא טרח אפילו להוציא רישיון?  לתת קנס נוסף לנהג שלא שילם את קנסותיו ולכן לא חודש רישיונו?  שפיטה בהיעדר במקרים אלה איננה אלא תעודת עניות ופרס לעבריינים.

הדוגמאות שלפנינו

כדי להסביר את התופעה, אני מצרף ששה תיקים שכולם נידונו בפני במקרה בשבועיים האחרונים.  אציין כי ישנם מקרים רבים נוספים אך אלו נבחרו באקראי כדוגמא בלבד.  ונפרט:

  016001/06 - מ"י נ. אליהו גמיש.  הנאשם מואשם בכך שתוקף רישיונו פקע באפריל שנת 2004 והוא ממשיך לנהוג.  נעצר על ידי השוטר אלי שטרית  ביום 17.8.06 וסירב למסור מספר טלפון בנימוק שאין לו כזה.  הכתובת היחידה שנתן היא רח' בר-יוחאי 48 י-ם.  לא התבקשה כל ערבות ו/או הפקדה ואפילו לא כתובת ברורה יותר.  התביעה הודיעה לי שקיים נגדו מאסר על תנאי לעבירה דומה.

-                      הוא הוזמן ליום 16.11.2006 ולא התיצב.  הוצא נגדו צו מעצר כללי ליום .0626.12

-                      צו המעצר הכללי לא בוצע.  ביום 26.12.2006 הוצא צו הבאה ליום 26.3.06

-                      ביום 26.3.07 הסתבר שצו ההבאה לא בוצע והיחידה (תחנת ציון) לא טרחה לשלוח כל הודעה לבית המשפט.

7195/07 - מ"י נ. סאלם תאאר.   הנאשם מואשם בכך שביום 10.02.07 בסמוך לשעה 02:45 בלילה נהג כשהוא שיכור וללא רישיון נהיגה.  הוא נעצר על ידי השוטרת אלינור בסטיקר ממתנ"א ירושלים וזומן לבית משפט ליום 8.3.07.  משום מה הנאשם שוחרר ללא הפקדה, ללא ערב, וללא כתובת ברורה.  לא נרשם אפילו מספר טלפון בדו"ח.  כל שנרשם הוא "מחנה פליטים שועפט בית מס' 445".  ביום 11.3.2007 בקשתי את תגובת התביעה וזו הודיעה כי אכן גם לדעתה ההתנהלות לא הייתה ראויה.  לא זאת אלא שהתברר שבמרשם התושבים כתובתו הרשומה היא אחרת.  שוב וכרגיל בקשה התביעה לשופטו בהיעדר (למרות שלא ברור לי מה הטעם בפסילת נהג שיכור שממילא נוהג בלא רישיון).

17400/06 - מ"י  אבו לבן מוראד.   הנאשם מואשם כי תוקף רישיונו פג עוד ביוני 2005 והוא ממשיך לנהוג.  לא זאת אלא שנהיגתו היא דווקא באוטובוס ציבורי זעיר.  הנאשם נהג ביום 7.11.2006 וכל שרשם השוטר לגבי כתובתו הוא   "א-טור, ירושלים".  אין טלפון, ו/או כל פרט מזהה אחר אפשרי.  הנאשם נעלם ואיננו.  שוב, מה הטעם לשפוט בהיעדר מי שמוכיח שאיננו נרתע לנהוג ללא רישיון תקף?

16089/06 - מ"י נ. מוזפר עמאר. הנאשם מואשם כי ביום 13.08.06 נהג ללא רישיון נהיגה כלל.  כתובתו היחידה שנרשמה בדו"ח היא ואדי ג'וז 52 ירושלים. לא נרשמו כל פרטים אחרים ואפילו לא מספר טלפון. משום מה הוא שוחרר ללא ערב וללא הפקדה.  הוא הוזמן לבית המשפט ליום 23.11.2006 ולא טרח כלל להופיע.  הוצא נגדו צו מעצר כללי ליום 26.12.2006 ואח"כ צו הבאה ליום 19.3.2007.  בשני המקרים צו ההבאה לא בוצע וכרגיל התחנה לא טרחה לשלוח אפילו הודעה לבית המשפט.  גם כאן בקשה התביעה לשפוט אותו בהיעדר (אודה ללא ברור לי ההיגיון בשפיטתו בהיעדר של מי שאין לו רישיון נהיגה ולא טורח להתייחס לבית המשפט).

16290/05 - מ"י נ. דלניקר יעקב.הנאשם נהג כשתוקף רשיונו פקע.  הוא הוזמן לבית המשפט אך לא התייצב.  הוצא צו הבאה כנגדו ליום 19.3.2007 אך זה לא בוצע.  כרגיל וכמקובל, אין כל אישור ו/או הודעה מהמשטרה לגבי צו ההבאה ומדוע לא בוצע.

17433/06 - מ"י נ. עמלה מוחמד.כאן הגדיל הנאשם לעשות לטענת המשטרה.  לא רק שביום 12.10.2006 נהג בלא רישיון נהיגה, אלא לטענת המשטרה גם מסר בתחילה רישיון נהיגה מזויף של אחר.  הוא הוזמן ליום 25.02.2006 ושוחרר ללא ערב, ללא הפקדה וללא כל פרטים מזהים.  כל שנכתב הוא "בית אולא" ללא טלפון ו/או מידע אחר.  הוצא צו הבאה שכמובן לא בוצע וכרגיל אף לא הייתה אליו התייחסות לבית המשפט.

אציין שוב כי מכלול תיקים אלו איננו אלא מעט מזעיר מים התיקים מסוג זה המגיעים לבית משפט שוב ושוב.  ניסיונות להתריע על המצב לא צלחו משום שהמשטרה ממשיכה שוב ושוב לשחרר נאשמים בעבירות חמורות כאשר ברור לחלוטין שאין כל סיכוי ואפשרות שהם יגיעו לבית המשפט, ונמצא חוטא נשכר.  ובמיוחד, החוטא העבריין.

מדוע לא נעצרים ו/או משוחררים עברייני התנועה אלו בערבויות מתאימות?

השאלה שעליה לא קבלתי תשובה מתאימה עד היום היא מדוע אותם עברייני תנועה שיש חשש שלא יופיעו למשפט אינם משוחררים בערבויות מתאימות?  יתירה מזו, לאור בעייתיות זאת הידועה לבית המשפט, הודיע בית המשפט לתביעה כי עברייני תנועה כאלו ניתן להביא בכל יום לבית המשפט והם יישפטו בו במקום (בהתאם לסמכותו של בית המשפט על פי תקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד -1974).  למרות זאת, ולמרות שהדבר הודע במפורש לראש ענף תנועה י-ם, הדבר לא בוצע מעולם.

אין בית המשפט יכול להשתחרר מההרגשה שהתופעה נובעת בין השאר מבחירת הפתרון הקל על ידי השוטרים בשטח.  לשוטר נוח ביותר למסור הזמנה לנאשם ולא לדאוג אם יתייצב זה בבית המשפט אם לאו.  אחרי ככלות הכל, השוטר עמוסר ההזמנה לדין איננו מוטרד אחר כך בשאלת הופעתו של הנאשם בבית המשפט.  לא אליו מגיעה הטרוניא.